בלפור 46

האדריכל יהודה צוקרמן תכנן עבור משפחת שטיין וילה רחבת ידיים בעלת מראה אירופאי עם חצר המקיפה אותה ומשרה אווירה של בית בפרוור באחת מערי מרכז אירופה.
אין פלא שזאת הייתה בחירתו של חיים שטיין יליד האימפריה האוסטרו-הונגרית, שרכש את השכלתו בוינה. אסתר וד”ר שטיין גרו עד 1925 ברחוב נחלת בנימין, ב’בית ברויטמן’. אמנם מרחק ההליכה מהבית החדש ברחוב בלפור עד לסנטוריום בו עבד, מעט גדול יותר מכפי שהיה רגיל אליו מביתו הקודם, אבל עדיין ד”ר שטיין יכול היה לצעוד בכל בוקר ולהגיע למקום עבודתו בתוך פחות מ-10 דקות.
מבין הפעילויות הרפואיות רבות הרושם של ד”ר שטיין, הקמת הסנטוריום ‘עין גדי’ היא שהותירה את חותמה על תולדות העיר. רבים מילדי תל-אביב של שנות ה-30 וה-40 נולדו בבית היולדות של ד”ר שטיין.
למעשה
בשנת 1939 עברו אסתר וחיים, ביחד עם בנם יחידם עמרם בן ה-5, לגור בראשון-לציון. הבית ברחוב בלפור הושכר במשך עשרות השנים.
אבל נותר בבעלות המשפחה.
בשנות ה-50, לאחר מותו של שטיין,ולאחר פטירת אסתר
בשנת 1988, בגיל 94, ירש עמרם את הווילה והיא הייתה רשומה על שמו. לאחר המעבר של משפחת שטיין למעונם החדש בראשון, הייתה זאת משפחת שרפמן שגרה במקומם בווילה. אחר-כך הושכר המקום לשגרירות הטורקית בישראל, שניהלה את ענייניה מהבית עד 1962. ביוני אותה שנה עברו לכאן משרדי השגרירות הבלגית. זאת הייתה תקופה סוערת בהיסטוריה הקולוניאלית והמבישה של בלגיה. באותה עת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו זכתה בעצמאות מכובשיה, אבל היה זה תהליך שלווה בשחיתות ובסדרה של פשעים נגד האוכלוסיה המקומית, לא בלי שתהיה לבלגיה אחריות בלתי מבוטלת להתרחשויות. הדבר גרר מהומות והפגנות ברחבי העולם, כמו גם בתל-אביב. ההפגנות התקיימו מול מבנה השגרירות. ת”א.”
בשנות ה-80 ישבו כאן משרדי חברת הביטוח ‘מנולייף-מנורה’.
ועתה יושבים במבנה משרדי בניני העיר הלבנה
נגה נגרות הייתה חלק חשוב מפרויקט שחזור חלונות הדלתות והתריסים במבנה.
תוך שמירה על דרישות הגבוהות של המבנה לבידוד מקסימאלי והפחתת רעשי הרחוב.
נגה נגרות שחזרה את חלונות העץ תריסי העץ ודלתות העץ במבנה .
אדריכל מקורי: יהודה צוקרמן
אדריכל שימור: בר אוריין אדריכלים
פיקוח: אביב כפיף
יזמות: בנייני העיר הלבנה
צלם: עמית גרון