המענשעלך (אישונים) הינם התופסנים של תריסי העץ שהיו נפוצים בתל אביב הישנה של העשורים הראשונים המאה העשרים. המנטשעלך שומר על כנף התריס פתוחה ומוגנת מרוחות, ואולם אגדה תל אביבית מספרת שהיה לו תפקיד חשוב בהרבה, המנטשעלך שימש כקוד סודי בין האוהבים בעיר כדי להודיע אם ריק הבית או שיש מישהו בבית וצריך לוותר על המפגש.

מקור המילה הוא "אדם" (מענש) באידיש, והם נקראים כך על שום צורתם – דמויות פיגורטיביות שונות (הן בני אדם והן חיות).

הדמויות שהיו נפוצות בארץ הינן של גבר לובש ווסט מהודר וחבוש כובע ושל אישה חבושה בכובע רחב שוליים המונח על ראשה באלכסון ופרח בדש הבגד.
אולם בשיטוט ברחובות תל אביב הישנה ניתן למצוא גם דמויות נוספות כגון חייל חובש קסדה, או דמויות של חיות כדוגמת אריות, כלבים, דרקונים וסוסים.

המענשלך בנוי משני חלקים:
הדמות – ראש וצוואר של גבר, אישה או חיה יצוקים בברונזה.
הרגל – מחוברת אל ה"דמות" בצידה האחד ואל הקיר בצידה השני, בהברגה מיוחד. בנגה נגרות פתחנו תבריג המאפשר חיבור לקיר בשיטות העבודה של היום.

בארץ, משוייכים המענשעלך לשתי תקופות ארכיטקטוניות שקישטו את בתיה המאוחרים של יפו ואת שכונות הטמפלרים ובתיה הראשונים של תל אביב בשכונות אחוזת בית ונווה צדק.

הסגנון האקלקטי שהיה נפוץ בשנות העשרים של המאה העשרים וסגנון האר-דקו שהיה נפוץ בשנות השלושים של מאה זו. כל סגנון ארכיטקטוני והמענשלך שלו.

לתריסי הכנף שלנו אנו מוסיפים באופן קבוע מנטשעלך יצוקים מברונזה, לפי השרטוט המקורי, המיוצרים בלעדית במפעלנו. כיום, אנו נחשבים לספק הכמעט יחידי שעדיין מייצר את יצירות האומנות הקטנות הללו.

בנוסף, אנו מציעים את אישוני הברונזה שלנו כמתלים עיצוביים המוסיפים גוון ייחודי ורומנטי לכל עיצוב ביתי.

אנו לא מספקים מנצלך ופרזולים.