בית ביאליק

בית ביאליק הוא ביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ברחוק ביאליק 22, בתל אביב, בסמוך לבית העירייה הישן.

לביאליק היה קשר מיוחד לעיר תל אביב, הוא קבע בה את ביתו, שבנייתו הסתיימה בשנת 1926. הבית נבנה על מגרש שמימן ביאליק באמצעות הכנסות ממהדורה מיוחדת של כתביו. הבית נבנה בסגנון אקלקטי בתכנון האדריכל יוסף מינור. מסופר כי בתחילה התנגד ביאליק לבניית מרפסת בחזית הבניין הפונה לרחוב, אך זו נבנתה בכל זאת, בשל התעקשות האדריכל מינור, שטען כי "בית בלי מרפסת שקול לפנים בלי חוטם".

מסביב לבניין ניטע גן שכלל צמחים אופייניים מאזורים שונים בארץ ישראל, בהם שבעת המינים.

בנוסף להיותו סופר, משורר, מתרגם ומוציא לאור, היה ביאליק גם דמות בולטת בחיי החברה התל אביבית. במסגרת זו, אירח ביאליק בביתו אורחים מן השורה בימי שני וחמישי בשעות אחר הצהריים.

ביאליק נפטר בשנת 1934 וכתשעה חודשים לפני פטירתו עזב את ביתו שבתל אביב, עבר לגור ברמת גן, והחל בהכנות לבנות שם את ביתו.

בשנת 1937 העבירה אשתו מאניה את הבית לרשות העירייה כ"אגודת בית ביאליק" שתפקידה לשמר את הבית. בתמורה לנכס, מסרה לה העירייה דירה לרשותה למגוריה. הבית שופץ זמן קצר לאחר מכן, ונפתח לקהל בניהולו של משה אונגרפלד.

בשנות השישים הוקם על שטח "גן צמחי ארץ ישראל" שמאחורי הבית בניין נוסף, "בית האישה על שם מניה ביאליק". בניין זה נועד להכיל פעילויות לקידום משוררות וסופרות עבריות. לאחר מותו של אונגרפלד בשנת 1980, עבר הבית שיפוץ נוסף שארך שבע שנים. אגודת הסופרים העבריים הפכה את הבית למרכז פעילותה, וערכה בו כינוסים תרבותיים וספרותיים. ב- 4 בינואר 2009 נפתח הבית מחדש לאחר פרויקט שיחזור, בראשות ניצה מצגר סמוק, שכלל את שיפוץ המבנה, תוך שימור ושיחזור פרטיו המקוריים, ועריכת תצוגה חדשה ועדכנית.

בבית נמצא ארכיון הכולל כתבי יד מקוריים של חיים נחמן ביאליק, כתבי יד שנשלחו לעיונו, אגרות רבות מאת מבוגרים וילדים וכן דברי דפוס שונים שנשמרו בעזבונו. בבית מוצגים ציורים ופסלים פרי יצירתם של אמנים ישראלים כגון נחום גוטמן וראובן רובין. בנוסף, שמורים בבית שעון המנגן מדי שעה את "התקווה" ובקומת הכניסה מצויים אריחי קרמיקה שהוכנו ב"בצלאל" ומתארים את פרשת המרגלים, שנים עשר השבטים, ארוח הברית וכן את "יהודה השבויה" ו"יהודה המשוחררת".

נגה נגרות משחזרת את החלונות במבנה ההיסטורי תוך שימת לב לכל פרט ופרט, המשלב באופן ייחודי בין שיא הקדמה הטכנולוגית לבין שימור אופיו המיוחד של הבניין המקורי.

אדריכלות: ניצה סמוק
קבלן שימור: אמיר גלעד
פיקוח וניהול פרויקט: מירב שאול